אסמהאן נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב מעורבותה בתאונת דרכים מיום 2/12/97.

המחלוקת בתיק זה משתרעת על שלושה רבדים: נסיבות ארוע התאונה והאם מדובר בתאונת דרכים על פי החוק, קיום כיסוי ביטוחי בגין השימוש ברכב נכון ליום ארוע התאונה ושלישית, הנזק והפיצויים.

כל ניסיונות הפשרה בתיק זה לא צלחו. הצדדים הביאו את כל ראיותיהם. מטעם התביעה העידה התובעת וכן העיד אביה. מטעם חב' הביטוח העיד מנהל מחלקת הפרט וכן הוגש תצהיר עדות ראשית של חוקר בצירוף נספחים (שלגביו לא בוצעה חקירה נגדית תוך שמירה על הטענות).

זה עתה סיימתי לשמוע את סיכומי טענות הצדדים בעל פה באולם בית המשפט. להלן הכרעתי.

התובעת טוענת כי ביום 2/12/97 בסמוך לשעה 19:00 או 19:30, נסעה ברכב נהוג על ידי אביה. במהלך הנסיעה הראה מד החום כי המנוע התחמם מעבר למותר ומסיבה זו עצר אביה של התובעת את רכבו בצד הדרך, כאשר המנוע פועל. אביה של התובעת פתח את המכסה של המנוע וכן את מכסה הרדיאטור ואז נקזו מים רותחים ופגעו בתובעת שעמדה ליד הרכב והיא נכוותה בפנים ובצוואר.

התובעת אושפזה משך 7 ימים בבית החולים וטופלה בגין כוויות דרגה 1 ודרגה 2 בפנים מצד ימין ובצוואר באספקט הקדמי.

בישיבת יום 13/3/08 הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

"ב"כ הצדדים:

אנו מודיעים על הסכמה דיונית לפיה תוכרע המחלוקת בשאלת החבות על פי חוק הפלת"ד על ידי בדיקת פוליגרף מחייבת ומכרעת".

בהתאם לכך, נבדקה התובעת על ידי מומחה פוליגרף שמונה על ידי בית המשפט. על פי חוות הדעת של המומחה הנ"ל, צוין כי :

"על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף אני בדעה כי הנבדקת דוברת אמת בגרסתה".

למרות שהצדדים טענו לעניין נסיבות התאונה והאחריות המשפטית (בעיקר מפי ב"כ הנתבעת) אינני סבור שיש צורך להידרש לכך וזאת נוכח ההסכמה הדיונית כפי שצוטטה לעיל. ראוי בהקשר זה להדגיש כי ההסכמה הדיונית שצוינה לעיל מפי ב"כ הצדדים מתייחסת הן לרכיב של נסיבות ארוע התאונה והן למסקנה המשפטית המתבקשת מכך. במילים אחרות, ההסכמה הדיונית לפיה בדיקת הפוליגרף תכריע באופן סופי ומוחלט בשאלת "החבות על פי חוק הפלת"ד" איננה מתייחסת רק לרכיב העובדתי, אלא להסכמה לפיה תכיר הנתבעת בחבותה על פי חוק הפלת"ד אם וכאשר תימצא התובעת דוברת אמת בגרסתה.

מאחר והתובעת נמצאה דוברת אמת בכל הקשור לפגיעתה ממים רותחים של רדיאטור הרכב, יש לקבוע כי המדובר בתאונת דרכים כמשמעותו של מונח זה בחוק הפלת"ד.

הסוגיה השנייה אשר טעונה הכרעה הינה קיום כיסוי ביטוחי נכון ליום ארוע התאונה. אין חולק כי על התובעת מוטל הנטל להוכיח, על פי הנטל הדרוש במשפט אזרחי, כי היתה תעודת חובה בתוקף נכון ליום ארוע התאונה ואשר מכסה את השימוש ברכב המנועי. אין מחלוקת כי תעודת חובה כזו לא הוגשה כראיה מטעם התביעה. מנגד, אין מחלוקת כי התובעת הגישה תעודת החלפה המלמדת על תשלום סך 47 ₪ כאשר טענת התובעת הינה שהכיסוי הביטוחי השנתי הועבר מרכב קודם לרכב שהיה מעורב בתאונה ובגין כך שולמה עמלה זו.

השאלה כעת הינה האם על פי מכלול הראיות שהובאו בפניי הצליחה התובעת להוכיח כי אכן היתה תעודת חובה שנתית ששולמה ואשר בזיקה אליה בוצעה החלפה על ידי תוספת תשלום של 47 ₪. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים בעניין זה ואת טענותיהם, הגעתי למסקנה שהתובעת הצליחה להוכיח ב – 51% כי אכן היה כיסוי ביטוחי תקף בגין הרכב נשוא הדיון.

נכון הדבר כי מאז ארוע התאונה חלפו כמעט 14 שנים והגשת התביעה בחלוף כ – 10 שנים מיום ארוע התאונה (התובעת היתה בגיל 14 ביום ארוע התאונה) לא הקל על כל הצדדים בתיק זה לברר את הסוגיה הביטוחית בקלות. יחד עם זאת, עד התביעה מס' 2 (אביה של התובעת) העיד כי היה ביטוח חובה תקף ועל פי בקשתו הוא העביר את הביטוח מרכב קודם לרכב המתואר בכתב התביעה ושילם בגין כך סך 47 ₪ כפי שהנחה אותו סוכן הביטוח לעשות. התעודה השנתית איננה בנמצא יותר. מחקירתו הנגדית של עד התביעה הנ"ל בעמ' 8 לפרוטוקול הוא השיב על כל השאלות שהופנו אליו בעניין זה והפנה לכך כי תעודת החובה השנתית נזרקה על ידו ומסיבה זו הוא לא יכול להציג אותה, אך הוא זוכר כי שילם פרמיה שנתית בערך בין 900 ל – 1200 ₪. עד ההגנה מר יוסי גולדהמר (מנהל מחלקת הפרט אצל הנתבעת) הבהיר בעמ' 10 לפרוטוקול כי אם מישהו רוצה להעביר ביטוח חובה מרכב לרכב, במידה והלקוח שילם את התעודה השנתית של הרכב, הרי הלקוח הנ"ל יכול לבצע החלפה של התעודה ומשלם בגין כך הוצאות או עמלה, דבר שמעביר את הכיסוי הביטוחי מרכב לרכב. מר גולדהמר הבהיר כי נכון לשנים 96-97 הוציאו תעודות ידניות ולפיהן שולמה עמלת ההעברה של הביטוח.

בעמ' 11 לפרוטוקול השיב מר גולדהמר בחקירה נגדית כדלקמן:

"לשאלתך איך הוציאו את תעודת ההחלפה שממנה ניתן ללמוד כי הוצאה דרך מחשב, אני עונה שהיא בוצעה ידנית. איני מכחיש את התעודה הזו".

בהמשך לכך העיד מר גולדהמר לגבי תעודת ההחלפה את הדברים הבאים: